פלאפון תקשורת בע"מ נ' אוחלביו

החלטה

התובעת, חב' תקשורת העוסקת בשיווק ובהתקנת מכשירי רדיו – טלפון ומתן שירותים סלולריים, הגישה תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבע לתשלום בגין שירותים שסיפקה לו, ותמורתם לא שולמה.

לכתב התביעה צורפו הנספחים הבאים:

1.הסכמי ההתקשרות בין הצדדים.

2.דו"ח מצב חשבון.

3.הוראת הקבע שניתנה לחיוב החשבון בבנק.

4.התראות שנשלחו לנתבע.

בתצהיר התומך בהתנגדות טוען הנתבע כי התביעה לא הוגשה כדין עפ"י חוק ההוצל"פ, כי כתבי ביה"ד נשלחו לכתובת מוטעית של המבקש, וכי המסמכים שצורפו לכתב התביעה אינם מגלים "סכום קצוב" שהינו תנאי להגשת התביעה בסדר דין מקוצר.

לגופה של התביעה טוען הנתבע כי החשבונית נסמכת על חיוב בסך 1,772.09 ₪ בגין חשבונית מיום 12.3.08 אשר שולמה במלואה באופן שכרטיס האשראי של המבקש חוייב ביום 10.7.08.

לטענתו אינו חתום על כותרת ההסכם "מבצע ללא התחייבות", וככלל אין לו יריבות עם הזוכה, ואינו חייב לה מאומה.

ב"כ התובעת טוען בתגובתו כי עיקרה של קרן החוב אכן נובעת מחשבונית ע"ס 1,772.09 ₪ כאשר מתוך סכום זה נתבע בגין החשבונית האמורה סך של 1,682.46 ₪ ("החשבונית") מאחר שמהחוב נשוא חשבונית זו הופחתו כ – 89.63 ₪ עקב תשלום סכום זה בבנק. (העתק מצב החשבון, וכן העתק החשבונית – נספחים מש/1, מש/2 לתגובת ב"כ המשיבה).

ב"כ המשיבה מציין כי טענת ההגנה של המבקש כאילו החשבונית האמורה שולמה על ידו, אינה נכונה. לדבריו, הוראת הקבע בגין החשבונית חזרה ביום 10.7.08 ולא שולמה. גם מדף חיוב כרטיס האשראי שצרף המבקש לבקשתו עולה כי המדובר בזיכוי ע"ס 1,772.09 ₪ ולא בחיוב ולראיה מופיע הסימן (-) לצד הזיכוי האמור. (העתק כרטיס הלקוח של המבקש אצל המשיבה – מש/3).

בנוסף לכך, לטענת ב"כ המשיבה, מעבר לאי תשלום החשבונית הנ"ל, גם חשבוניות הציוד המופיעות בדף מצב החשבון (נספח מש/1 לתגובה) לא שולמו ע"י המבקש, אשר אינו מתייחס כלל לחשבוניות אלה.

בנוגע לטענת העדר החתימה על אחד מן ההסכמים, מציין ב"כ המשיבה כי המבקש התייחס בבקשתו רק להסכם אחד, בעוד שלכתב התביעה צורפו כמה הסכמים וכן הוראת קבע הנושאים את חתימתו של המבקש ואת פרטיו האישיים, שהמבקש לא כפר בנכונותם.

הנני סבורה כי התביעה ראויה להידון בסדר דין מקוצר עפ"י נספחיה, שכן עצם היותו של המבקש לקוח של המשיבה מעיד על כך כי חתם על מרבית מסמכי ההתקשרות (אם לא על כולם), ומסר הוראת קבע לחיוב חשבונו בבנק.

מקובלת עלי עמדת ב"כ המשיבה כי סכום התביעה הינו קצוב היות וקרן התביעה ניתנה לחישוב באופן אריתמטי פשוט. (דף מצב החשבון – נספח מש/1 לתגובת ב"כ המשיבה).

הגנתו של המבקש בעייתית למדי, שכן עסקינן בעניין עובדתי גרידא. המבקש טוען כי נפרעה החשבונית נשוא התביעה, ואילו ב"כ המשיבה מראה – מוכיח, כי לא נפרעה.

ב"כ המשיבה טוען בסיכומיו כי חוב החשבונית מורכב מדמי שימוש קבועים, שירותים מתקדמים וכן מדמי יציאה משירות, בעוד שב"כ המבקש טוען בין היתר כי ב"כ המשיבה לא הצביע מכוח איזה הסכם הוא דורש את דמי ההתנתקות.

עם זאת טוען ב"כ המבקש כי החשבונית שולמה במלואה, ויש כאן אפוא טענה והיפוכה.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים אני מחליטה לתת למבקש רשות להתגונן כנגד התביעה, ובלבד שיפקיד סך 500 ₪ בקופת ביהמ"ש תוך 30 יום מהמצאת החלטה זו לידיו.